ניהלתי תיק מורכב מאוד שלקוח הגיע אליי באמצע ההליך. המצב נראה אבוד: הייתה חוות דעת של מומחה רפואי בכיר (מטעם בית המשפט) שקבעה שהמנוחה לא הייתה כשירה לחתום על הצוואה. לכאורה – מכת מחץ נגדנו.
אבל כשקראתי את החומר, זיהיתי טעות יסודית בחוות הדעת. במקום לצעוק את זה מיד ולתת להם הזדמנות לתקן, שתקתי. המתנתי לרגע הנכון. בחקירה הנגדית, חקרתי את המומחה – אחד הגדולים בישראל לאלצהיימר – ותוך חצי שעה גרמתי לו להודות שהוא טעה.
בהמשך, בחקירה של הצד השני, הוכחתי שיום לפני חתימת הצוואה הוא עצמו ביקר את המנוחה ושוחח איתה כאדם צלול לחלוטין.
הפכנו את התיק. ניצחנו במשפחה, עמדנו בלחצים במחוזי, וניצחנו סופית.
